באהבה כמו באהבה אנחנו מחפשים ומחפשות מישהו להישען עליו, מישהו שיכיל אותנו ושיחד סך החלקים אפילו יהיה גדול יותר. וכמו בזוגיות טובה, גם הנרות האהובים עלינו צריכים את “הבן זוג” המושלם, “הבית” המכיל והאוסף… או במילים אחרות: פמוטים.
תקראו לנו רומנטיות אבל לנרות ופמוטים יש קשר ייחודי משחר ההיסטוריה. דווקא בזכות האהבה הגדולה שלנו לנרות, החלטנו בקנדל קלאב לצאת לחקר היסטורי ותרבותי קטן סביב עולם הפמוטים: מאיפה הכל התחיל? מה היו המשמעויות של הפמוטים בדתות שונות? ובתרבויות שונות לאורך ההיסטוריה ועד ימינו אנו? תתכוננו להתאהב.
פמוטים בהיבט דתי
מעניין לראות איך דתות שונות מאמצות אליהן את הפמוטים ונותנות להן משמעויות שונות, כל אחת בהתאם לעקרונות ולערכים שלה. כך למשל, ביהדות נעשה שימוש בפמוטים גם בחג החנוכה באמצעות החנוכייה בעלת שמונת הקנים והשמש. כידוע, החנוכייה מסמלת את נס כד השמן שבער במשך שמונה ימים. להבדיל, חנוכיית בית המקדש מנתה שבעה קנים.
בנוסף, הפמוטים משמשים גם בהדלקת נרות שבת וחג, כך שפמוטי השבת מכניסים לבית אווירה של קדושה ומבדילים בין קודש לחול. זמן הדלקת נרות מסמל גם זמן רצון שבו אפשר לבקש בקשות וברכות וכך נהוג לעשות בזמן הדלקת נרות. באיזה פמוטים משתמשים להדלקת נרות שבת? תלוי במסורות השונות. יש המברכים על פמוטים זוגיים ויש המוסיפים מספר פמוטים כמספר הילדים. גם בנצרות נעשה שימוש בפמוטים במהלך ביצוע פולחן וטקסים בכנסיות. הנרות הדולקים מסמלים את אורו של ישו כאור העולם ואת תפקידם של המאמינים להפיץ אור בעולם.
בהינדואיזם מאמינים שהאור מושך אנרגיות חיוביות ומביא ברכות. אור המנורה מסמל את פיזור החושך והבורות. לעומת זאת, בבודהיזם משתמשים בנרות ופמוטים כחלק מתרגולים, כאשר הרצון הוא להתגבר על החושך, הבורות, בדרך לשחרור רוחני.
המשותף לכל הדתות שסקרנו וליחס שלהן כלפי נרות ופמוטים הוא השימוש בהם כייצוג חזותי של אור, הארה רוחנית ונוכחות אלוהית. נראה כי לאותה פעולה של הדלקת נר והצבתו בתוך פמוט, בין אם זה בחלל פרטי או ציבורי, יש כח רב בכך שהיא מסייעת למאמין להתחבר לערכים שהוא מאמין בהם ולייצר אווירת קדושה תוך חיזוק אמונתו.
הפמוטים בתרבויות ובהיסטוריה
לאורך ההיסטוריה, מימי קדם ועד ימינו, פמוטים מילאו תפקיד חשוב בתרבויות השונות. הפמוטים שלובים בסיפור האנושי והמשמעות שלהם היא גדולה הרבה יותר מהמשמעות הפונקציונלית של החזקת הנר ומניעת המסתו על משטחים. העדות המוקדמת ביותר לשימוש בפמוט ונר ככל הנראה התקיימה במצרים העתיקה שבה קנים הושרו בשומן מן החי ושימשו כנרות פרימיטיביים. הפמוטים הקדומים ביותר היו ככל הנראה ממתכת וחימר.
באירופה של ימי הביניים נוצרו פמוטים משוכללים ומקושטים לשימוש בכנסיות ובטירות. פמוטים אלו היו עשויים לרוב ממתכות יקרות כמו זהב וכסף ומעוטרים בעיצובים מורכבים ואבני חן. הם נתפסו כסמלים של עושר וכוח, ונעשה בהם שימוש לטקסים דתיים ולכינוסים אצילים.
ככל שהתקדמו טכניקות עיבוד המתכת התאפשר לייצר פמוטים בייצור המוני עבור כלל האוכלוסייה. בתקופת הרנסנס, העיצובים הפכו מעודנים יותר, תוך שילוב אלמנטים מהסגנונות האמנותיים הרווחים באותה תקופה, כמו הדפוסים המורכבים של תקופת הבארוק או הקווים הנקיים של העידן הניאו-קלאסי. כך הפמוטים הוסיפו מראה אלגנטי וחמים לבתים.
פמוטים בעידן המודרני
פמוטים מצאו את דרכם גם לתרבות ולאמנות פופולרית. הם הוצגו בציורים, ספרות וסרטים (זוכרים את ‘לומייר’ הפלרטטן ‘מהיפה והחיה’?), והם לעתים קרובות מייצגים נושאים של רומנטיקה, רוחניות או מסתורין. כיום ממשיכים לייצר פמוטים במגוון עיצובים ולהשתמש בהם בצורות שונות. בעוד שפמוטי מתכת מסורתיים עדיין זמינים באופן נרחב, ישנם גם עיצובים מודרניים העשויים מחומרים כמו זכוכית, עץ וקרמיקה.
את המגוון הרחב הקיים ניתן לראות באתר קנדל קלאב תחת הקטגוריה ‘פמוטים‘. הלהבה המהבהבת של נר מעוררת תחושת חמימות, אינטימיות ושלווה, מה שגורם לרבים לא להסתפק רק ברכישת נרות, אלא לשלב פמוטים ליצירת אווירה נעימה בבתים ובמסעדות.
לסיכום
לפמוטים יש היסטוריה עשירה ומשמעות תרבותית המתפרשת על פני לא מעט שנים. מההתחלה הצנועה שלהם כמחזיקים מעשיים לנרות ועד לביטויים הסמליים והאמנותיים שלהם, הם הפכו לסמל מתמשך של אור והארה. בין אם הם משמשים לטקסים דתיים, לארוחות ערב רומנטיות או פשוט ליצירת אווירה נעימה, הפמוטים ממשיכים להיות פריט נצחי ויוקרתי בחיינו ולא מתכוונים להיעלם בקרוב.
